רש"ש על מנחות פ״ז

מהדורה: דפוס וילנא ראם

מקור מנחות פ״ז
1 הַקְּמָחִין, וְלֹא מִשּׁוּלֶיהָ – מִפְּנֵי הַשְּׁמָרִים, אֶלָּא מֵבִיא מִשְּׁלִישָׁהּ מֵאֶמְצָעָהּ.
2 כֵּיצַד הוּא בּוֹדֵק? הַגִּזְבָּר יוֹשֵׁב, וְהַקָּנֶה בְּיָדוֹ, זָרַק הַגִּיר, הִקִּישׁ בַּקָּנֶה.
3 רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שֶׁיֵּשׁ בּוֹ קְמָחִין – פָּסוּל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם״, ״וּמִנְחָתָם״, ״תְּמִימִים יִהְיוּ לָכֶם וְנִסְכֵּיהֶם״.
4 גְּמָ׳ אֵין מְבִיאִין לֹא מָתוֹק וְלֹא מְבוּשָּׁל וְלֹא מְעוּשָּׁן, וְאִם הֵבִיא – פָּסוּל. וְהָא קָתָנֵי רֵישָׁא: אֵין מְבִיאִין אֶת הֶלִיסְטְיוֹן, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר?
5 אָמַר רָבִינָא: כְּרוֹךְ וְתָנֵי. רַב אָשֵׁי אָמַר: חוּלְיָא דְּשִׁימְשָׁא – לָא מְאִיס, חוּלְיָא דְּפֵירָא – מְאִיס.
6 אֵין מְבִיאִין יָשָׁן, דִּבְרֵי רַבִּי, וַחֲכָמִים מַכְשִׁירִין. אָמַר חִזְקִיָּה: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי? אָמַר קְרָא ״לַכֶּבֶשׂ יָיִן״, מָה כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁנָתוֹ, אַף יַיִן בֶּן שְׁנָתוֹ.
7 אִי מָה כֶּבֶשׂ בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים – פָּסוּל, אַף יַיִן בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים – פָּסוּל! וְכִי תֵּימָא הָכִי נָמֵי, וְהָתַנְיָא: יַיִן בֶּן שְׁתֵּי שָׁנִים לֹא יָבִיא, וְאִם הֵבִיא – כָּשֵׁר! מַאן שָׁמְעַתְּ לֵיהּ דְּאָמַר ״לֹא יָבִיא״? רַבִּי, וְקָאָמַר: אִם הֵבִיא – כָּשֵׁר.
8 אֶלָּא אָמַר רָבָא: הַיְינוּ טַעְמָא דְּרַבִּי, דִּכְתִיב ״אַל תֵּרֶא יַיִן כִּי יִתְאַדָּם״.
9 אֵין מְבִיאִין לֹא מִן הַדָּלִיּוֹת כּוּ׳. תָּנָא: כְּרָמִים הָעֲבוּדִים פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה.
10 רַב יוֹסֵף הֲוָה לֵיהּ קַרְנָא דְּפַרְדֵּיסָא, דְּרָפֵיק בֵּיהּ טְפֵי רִיפְקָא, וְעָבֵד חַמְרָא דְּדָרֵי מַיָּא עַל חַד תְּרֵין.
11 לֹא הָיוּ כּוֹנְסִין אוֹתָן בַּחֲצָבִין גְּדוֹלִים, תָּנָא: חָבִיּוֹת כַּדִּיּוֹת לוּדִיּוֹת וּבֵינוֹנִיּוֹת.
12 אֵין מַנִּיחִין אוֹתָן שְׁתַּיִם שְׁתַּיִם, אֶלָּא אַחַת אַחַת.
13 כֵּיצַד בּוֹדֵק גִּזְבָּר? יוֹשֵׁב וְקָנֶה בְּיָדוֹ. זָרַק הַגִּיר – הִקִּישׁ בַּקָּנֶה. תָּנָא: זָרַק הַגִּיר שֶׁל שְׁמָרִים – גִּזְבָּר הִקִּישׁ בַּקָּנֶה.
14 וְלֵימָא לֵיהּ מֵימָר? מְסַיַּיע לֵיהּ לְרַבִּי יוֹחָנָן, דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: כְּשֵׁם שֶׁהַדִּיבּוּר יָפֶה לַבְּשָׂמִים, כָּךְ דִּיבּוּר רַע לַיַּיִן.
15 רַבִּי יוֹסֵי בַּר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר וְכוּ׳. בָּעֵי רַבִּי יוֹחָנָן: הִקְדִּישׁוֹ, מַהוּ שֶׁיִּלְקֶה עָלָיו מִשּׁוּם בַּעַל מוּם? כֵּיוָן דְּפָסוּל – כְּבַעַל מוּם דָּמֵי, אוֹ דִלְמָא אֵין בַּעַל מוּם אֶלָּא בִּבְהֵמָה? תֵּיקוּ.
16 תָּנוּ רַבָּנַן: אֵילִים מִמּוֹאָב, כְּבָשִׂים מֵחֶבְרוֹן, עֲגָלִים מִשָּׁרוֹן, גּוֹזָלוֹת מֵהַר הַמֶּלֶךְ.
17 רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מְבִיאִין כְּבָשִׂים שֶׁגׇּבְהָן כְּרׇחְבָּן. אָמַר רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא: מַאי טַעְמָא דְּרַבִּי יְהוּדָה? דִּכְתִיב: ״יִרְעֶה מִקְנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא כַּר נִרְחָב״.
18 כְּתִיב: ״עַל חוֹמֹתַיִךְ יְרוּשָׁלִַם הִפְקַדְתִּי שֹׁמְרִים כׇּל הַיּוֹם וְכׇל הַלַּיְלָה תָּמִיד לֹא יֶחֱשׁוּ הַמַּזְכִּירִים אֶת ה׳ אַל דֳּמִי לָכֶם״. מַאי אָמְרִי? הָכִי אָמַר רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא: ״אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן״.
19 רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: ״בּוֹנֵה יְרוּשָׁלַיִם ה׳״. וּמֵעִיקָּרָא מַאי הֲווֹ אָמְרִי? אָמַר רָבָא בַּר רַב שֵׁילָא: ״כִּי בָחַר ה׳ בְּצִיּוֹן אִוָּהּ לְמוֹשָׁב לוֹ״.
20 הֲדַרַן עֲלָךְ כׇּל קׇרְבְּנוֹת הַצִּיבּוּר.
21 מַתְנִי׳ שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁל יָבֵשׁ הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ, עִשָּׂרוֹן וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עִשָּׂרוֹן, עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן.
22 עִשָּׂרוֹן, מֶה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְכׇל הַמְּנָחוֹת, לֹא הָיָה מוֹדֵד לֹא בִּשְׁלֹשָׁה לַפָּר, וְלֹא בְּשֶׁל שְׁנַיִם לָאַיִל, אֶלָּא מוֹדְדָן עֶשְׂרוֹנוֹת.
23 חֲצִי עִשָּׂרוֹן, מָה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, מֶחֱצָה בַּבֹּקֶר וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.
24 גְּמָ׳ תַּנְיָא: הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד״? מְלַמֵּד שֶׁשְׁתֵּי עֶשְׂרוֹנוֹת הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ, אֶחָד גָּדוּשׁ וְאֶחָד מָחוּק.
25 גָּדוּשׁ שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לְכׇל הַמְּנָחוֹת,
26 מָחוּק שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל.
27 וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא הָיָה שָׁם אֶלָּא עִשָּׂרוֹן אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד״. אִם כֵּן, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״עִשָּׂרוֹן עִשָּׂרוֹן״? לְרַבּוֹת חֲצִי עִשָּׂרוֹן.
28 וְרַבִּי מֵאִיר, חֲצִי עִשָּׂרוֹן מְנָא לֵיהּ? נָפְקָא לֵיהּ מִ״וְּעִשָּׂרוֹן״. וְרַבָּנַן, וָי״ו לָא דָּרְשִׁי.
29 וְרַבִּי מֵאִיר, הַאי ״וְעִשָּׂרוֹן אֶחָד לַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? הַהוּא שֶׁלֹּא יִמְדּוֹד לֹא בְּשֶׁל שְׁלֹשָׁה לַפָּר, וְלֹא בְּשֶׁל שְׁנַיִם לָאַיִל.
30 וְרַבָּנַן, נָפְקָא לְהוּ מִנְּקוּדֵּי, דְּתַנְיָא: אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: לָמָּה נָקוּד וָי״ו שֶׁבְּאֶמְצַע ״עִשָּׂרוֹן״ שֶׁל ״עִשָּׂרוֹן״ רִאשׁוֹן שֶׁל יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג? שֶׁלֹּא יִמְדּוֹד לֹא בְּשֶׁל שְׁלֹשָׁה לְפַר וְלֹא בְּשֶׁל שְׁנַיִם לָאַיִל. וְרַבִּי מֵאִיר נְקוּדֵּי לָא דָּרֵישׁ.
31 חֲצִי עִשָּׂרוֹן, מָה הָיָה מְשַׁמֵּשׁ? שֶׁבּוֹ הָיָה מוֹדֵד לַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל.
32 מוֹדֵד? וּרְמִינְהִי: חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל לֹא הָיוּ בָּאִין חֲצָאִין, אֶלָּא מֵבִיא עִשָּׂרוֹן שָׁלֵם וְחוֹצֵהוּ.
33 אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מַאי ״מוֹדֵד״ נָמֵי דְּקָתָנֵי? מְחַלֵּק.
34 בְּעָא מִינֵּיהּ רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: חֲצִי עִשָּׂרוֹן, לְרַבִּי מֵאִיר – גָּדוּשׁ הָיָה אוֹ מָחוּק הָיָה?
35 סִימָן: חֲצִי, חֲבִיתֵּי, שֻׁלְחָן.
36 וְתִיבְּעֵי לָךְ לְרַבָּנַן? לְרַבָּנַן, עִשָּׂרוֹן גּוּפֵיהּ קָא מִיבַּעְיָא לְהוּ: גָּדוּשׁ הָיָה אוֹ מָחוּק הָיָה.
37 אֲמַר לֵיהּ: מִדְּרַבִּי מֵאִיר נִשְׁמַע לְרַבִּי מֵאִיר, וּמִדְּרַבִּי מֵאִיר נִשְׁמַע לְרַבָּנַן.
38 מִדְּאָמַר רַבִּי מֵאִיר: עִשָּׂרוֹן מָחוּק, חֲצִי עִשָּׂרוֹן נָמֵי מָחוּק; מִדְּרַבִּי מֵאִיר מָחוּק, לְרַבָּנַן נָמֵי מָחוּק.
39 בְּעָא מִינֵּיהּ רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: חֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל בַּמֶּה מְחַלְּקָן לְחַלּוֹת, בַּיָּד אוֹ בִּכְלִי? פְּשִׁיטָא דִּבְיַד, דְּאִי בִּכְלִי – טוּרְטָנֵי יַכְנִיס?!
40 וְיַכְנִיס! כֵּיוָן דְּבִקְלָלָה כְּתִיב, לָאו אוֹרַח אַרְעָא.
41 בְּעָא מִינֵּיהּ רָמֵי בַּר חָמָא מֵרַב חִסְדָּא: שֻׁלְחָן מַהוּ שֶׁיְּקַדֵּשׁ קְמָצִים בְּגוֹדֶשׁ שֶׁלּוֹ? מִדִּמְקַדֵּשׁ לֶחֶם, קְמָצִים נָמֵי מְקַדֵּשׁ, אוֹ דִלְמָא דַּחֲזֵי לֵיהּ מְקַדֵּשׁ, דְּלָא חֲזֵי לֵיהּ לָא מְקַדֵּשׁ?
42 אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ. אִינִי? וְהָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טִפְחַיִים וּמֶחֱצָה קוֹפֵל, נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ חֲמִשָּׁה עָשָׂר טֶפַח לְמַעְלָה. לְדִבְרֵי הָאוֹמֵר טִפְחַיִים קוֹפֵל, נִמְצָא שֻׁלְחָן מְקַדֵּשׁ שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח לְמַעְלָה.
43 אֲמַר לֵיהּ: אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ לִיקְרַב, אֲבָל מְקַדֵּשׁ לִיפָּסֵל.
44 מַתְנִי׳ שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בְּמִקְדָּשׁ, הִין, וַחֲצִי הִין, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, וּרְבִיעִית הַהִין.
45 לוֹג, וַחֲצִי לוֹג, וּרְבִיעִית לוֹג.
46 רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר רַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: שְׁנָתוֹת הָיוּ בַּהִין, עַד כָּאן לַפָּר, וְעַד כָּאן לָאַיִל, עַד כָּאן לַכֶּבֶשׂ.
47 רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם הִין, וְכִי מֶה הָיָה הִין מְשַׁמֵּשׁ? אֶלָּא מִדָּה יְתֵירָה שֶׁל לוֹג וּמֶחֱצָה הָיְתָה שָׁם, שֶׁבָּהּ הָיָה מוֹדֵד לְמִנְחַת כֹּהֵן גָּדוֹל – לוֹג וּמֶחֱצָה בַּבּוֹקֶר, לוֹג וּמֶחֱצָה בֵּין הָעַרְבַּיִם.
48 גְּמָ׳ תָּנוּ רַבָּנַן: שֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁל לַח הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ – רְבִיעִית לוֹג, וַחֲצִי לוֹג, וְלוֹג, וּרְבִיעִית הַהִין, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, וַחֲצִי הִין, וְהִין, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: הִין, וַחֲצִי הִין, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, וּרְבִיעִית הַהִין, וְלוֹג, וַחֲצִי לוֹג, וּרְבִיעִית לוֹג. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לֹא הָיָה שָׁם הִין, וְכִי מָה הָיָה הִין מְשַׁמֵּשׁ?
פירוש רש"ש על מנחות פ״ז
1 במשנה משלישה מאמצעה. הפי' הנכון בזה לע"ד הוא דאינו מביא אלא משליש האמצעי. ומאמצעה דקאמר הוא לביאור על משלישה לומר דיכוון לשליש האמצעי. ולפ"ז היה משים הברזא תחת שני השלישים העליונים. ויתחיל להמשך מתחתית שליש האמצעי. וכשיכלה ויתחיל להמשך משליש העליון דהיינו זרק הגיר ודלא כמשמעות פרש"י ומהא דאיתא בגמרא גיר של שמרים ל"ק כי גם למעלה לפעמים נמצא שמרים כידוע אז הקיש בקנה. ויתכן ג"כ לפרש דמאמצעה שב על מקום מושב החבית במרתף. וירצה בזה שלא לקחו מאותן החביות הסדורות סביבות כתלי המרתף אלא מאמצעו. וכעין זה פי' הלח"מ בפ"ז מהל' איסורי מזבח ה"ו לדעת הרמב"ם:
2 שם שנאמר תמימים כו'. פשוט שזה אינו מדברי ריב"י אלא מסתמא דמתניתין והוא טעם כולל לכל הפסולים שנשנו בפירקין ודלא כדמשמע קצת מפרש"י. וכ"מ להדיא מפי' הרמב"ם והרע"ב ובחבורו רפ"ו מהל' אמ"ז וע"ש בכ"מ:
3 רש"י ד"ה ומדר"מ. לרבנן נמי דלא היה אלא כו' דהכי פליגי בברייתא ר"מ אומר מחוק כו'. כצ"ל:
4 במשנה ז' מדות של לח כו'. עי' לעיל ח ב בתד"ה כלי הלח ובמש"כ שם:
5 שם אלא כו' לוג ומחצה כו' למנחת כ"ג כו'. ק"ל הא רביעית לא נמשחה אלא בשבילה כדלקמן פח רע"ב וא"כ לוג ומחצה ל"ל. ויותר קשה הא דאיתא שם רע"א א"ל חצי לוג היתה שם כו'. מדוע לא א"ל דרביעית היתה שם והיא ע"כ מוכרחת לה. שוב ראיתי להמל"מ בפי"ג מהל' מעה"ק ה"ג שהתעורר בזה. ועי' לעיל ח תד"ה ולר"ח: